נדחתה תביעת אלמנה למתן פס"ד הצהרתי בדבר זכויותיה בדירה הרשומה ע"ש בעלה המנוח

תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעת, אלמנתו של המנוח  מ.ש ז"ל (להלן: "המנוח"), היא בעלת מחצית הזכויות בדירה הרשומה על-שם המנוח בהרצליה, מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

            הנתבעים 2-1 הינם ילדיו של המנוח מנישואיו הראשוניים ויורשיו הבלעדיים של כלל עזבונו, לרבות הדירה הנ"ל, על-פי צוואת המנוח מיום 5/8/98 (להלן: "הצוואה").

            לצוואת המנוח ניתן צו קיום ביום 28/2/02.

            מנגד - תבעו הנתבעים, בתביעה שכנגד, את סילוק ידה של התובעת מהדירה.

א.         העובדות הנדרשות לעניינינו:

1.         התובעת והמנוח (להלן: "בני הזוג"), נישאו כדמו"י ביום 30/4/95. לשניהם היו אלו נישואים שניים, ולא נולדו לבני הזוג ילדים משותפים. משך שנים רבות היה המנוח איש צבא קבע, ולאחר צאתו מצה"ל לגמלאות מונה לתפקיד בכיר ברשת "אורט ישראל". התובעת היתה עובר לנישואי בני הזוג ציירת מצליחה מכפר האמנים ____. לתובעת שלושה ילדים מנישואיה הראשונים ולמנוח שני ילדים מנישואיו הראשונים, הם כאמור הנתבעים 1 - 2.  נישואי בני הזוג ארכו כ- 6 שנים ונקטעו באופן פתאומי ביום 26/12/01, עת נפטר המנוח לאחר ששלח יד בנפשו.

2.         ביום 28/4/95, יומיים טרם נישואיהם, נחתם בין התובעת למנוח הסכם שכותרתו "הסכם ממון" המסדיר את שמירת זכויות הצדדים ברכוש שצברו בטרם נישואיהם ואת אופן חלוקת הרכוש שייצבר ו/או יירכש במהלך נישואיהם (להלן: "ההסכם"). העתק ההסכם צורף לכתב ההגנה.

ההסכם לא אושר עפ"י הוראות חוק יחסי ממון.

3.         עד שנת 1997 התגוררו בני הזוג בדירה שכורה ברח' ___ ב___. בשנת 1997, כשנתיים לאחר נישואיהם, רכש המנוח (ויבואר בהמשך אופן מימון הרכישה) דירת מגורים ברח' ___ ב____, הידועה כגוש ____ חלקה ___ תת חלקה __, היא הדירה נשוא המחלוקת (להלן ולעיל: "הדירה "). אין חולק על כי הדירה נרשמה ע"ש המנוח בלבד.

4.         לתובעת בית מגורים בבעלותה הבלעדית במושב ____ השייך לה עוד מתקופת נישואיה הראשונים. בתקופה שבין שנת 97 ועד לחודש אוגוסט 00 התגוררו בני הזוג בבית זה ובדירה לסירוגין, כאשר בעודם מתגוררים בדירה האחת - האחרת מושכרת לצדדים שלישיים, ולהפך. באוגוסט 2000 או בסמוך עברו בני הזוג להתגורר כדרך קבע  בדירה  ב____ וזו שימשה כדירת מגוריהם עד יום מותו של המנוח, הכל כמפורט בסעיפים 7-8 לתצהיר התובעת מיום 20/10/04.

5.         כאמור לעיל, נפטר המנוח ביום 26/12/01 והותיר אחריו צוואה מיום 5/8/98. בצוואה ציווה המנוח לתובעת זכות מגורים לשנה אחת בדירה, מיום פטירתו.  את זכויותיו בדירה ציווה המנוח  לשני ילדיו, הם הנתבעים 2-3. כן הותיר המנוח, כיוצא צבא קבע, לתובעת,  פנסיה חודשית כאלמנתו וביטוחי חיים. צו קיום הצוואה ניתן כאמור ביום 28/2/02.

6.         ביום 12/2/02 עתרה התובעת בתובענה זו, כאמור לעיל, לקבלת סעד הצהרתי בדבר זכויותיה בדירה.

            ביום 14/3/02, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, עתרו הנתבעים בתביעה שכנגד (תמ"ש 7250.1/02) לפינוי ולסילוק ידה של התובעת מהמקרקעין, לא יאוחר מיום 26/12/02 - הוא המועד בו אמורה התובעת לסלק ידה מהדירה על-פי צוואת המנוח.

            בדיון שהתקיים ביום 4/5/03 הסכימו הצדדים על תאריך פינוי התובעת מהדירה, ועוד הוסכם כי לאחריו תושכר הדירה וכי דמי השכירות שיתקבלו בגין השכרתה יחולקו באופן בו מחצית דמי השכירות יועברו לידי הנתבעים והמחצית הנותרת תישמר בידי כונסי הנכסים, ב"כ הצדדים, עד להכרעת ביהמ"ש בעניין הזכויות בדירה. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

7.         עינינו הרואות, סלע המחלוקת הינו בעניין בעלות הזכויות בדירה, וכפועל יוצא בשאלת אופייה של מערכת היחסים הרכושית בין התובעת למנוח - האם אופיינה בהפרדת רכוש, כטענת הנתבעים, או לחילופין בשיתוף מלא, כטענת התובעת,  במהלך הנישואין בכלל ועת רכישת הדירה בפרט.

שאלה נוספת היא מה משמעות יש לייחס לאופייה של מערכת היחסים הנ"ל כאשר על יחסיהם הממוניים של בני הזוג חלות הוראות חוק יחסי ממון.

ב.         טענות הצדדים:

            התובעת:

8.         התובעת טוענת כי הדירה הינה משותפת למנוח ולה משנרכשה במאמצים משותפים כאשר היא נוטלת חלק נכבד במימונה ובהחזקתה. עוד טוענת התובעת כי עובר לנישואיה עם המנוח הסכימו ביניהם כי הרכוש שצבר כל אחד מהם עד לנישואיהם יישאר בבעלותו הבלעדית וכי כל רכוש שיירכש על-ידם במשותף מעת נישואיהם והלאה - יהיה שייך לשניהם במשותף ובחלקים שווים.  (ס' 5 לכתב התביעה).